אף והסינוסים הם חלק ממערכת הנשימה העליונה, בעלי תפקיד משמעותי לנשימה, לריח ולבריאות הכללית.
ניתן לחלק את מבנה האף החיצוני לשני חלקים. החלק העליון הוא בצורת פירמידה המורכבת מעצמות האף, החלק התחתון סחוסי מבוסס על סחוס המחיצה. הנחיריים וכנפי האף מורכבים אף הם מסחוסים המצופים עור בחלק החיצוני, ורירית בחלק הפנימי, מה שמאפשר גמישות וניידות.
חלל האף הפנימי מחולק לשניים על ידי מחיצת האף, המורכבת מעצם בחלקה האחורי וסחוס בחלקה הקדמי. חלל האף מרופד ברקמת רירית. רירית האף היא רקמה ייחודית לאף, המאפשרת את תפקידיו הייעודיים של האף. היא עשירה בכלי דם, בלוטות הפרשה, ועצבי חישה וריח. החלק הקדמי של חלל האף ממש בכניסה לנחיריים, מכיל שערות גסות הנקראות ויבריסה, המסננות חלקיקים גדולים מהאוויר.
קונכיות האף (טורבינות): אלו הן התבלטויות לתוך חלל האף של עצם מכוסה ברירית. ישנן 3 זוגות של קונכיות: התחתונות, האמצעיות והעליונות המהוות את הקיר הצידי בחלל האף.
הקונכיות התחתונות הינן האיבר המשמעותי ביותר בוויסות הנשימה האפית. יש להן יכולת להתנפח ולהתכווץ בהתאם לזרימת הדם בתוכן, ועל ידי כך מצרים או מרחיבים את חלל האף, ומווסתים את זרימת האוויר באף. בפעולתן זאת הן גם מסייעות ללחלח, לחמם ולסנן את האוויר כך שהאוויר מגיע לריאות בטמפרטורה ולחות אופטימלים לקליטת החמצן בריאות.
הקונכיות האמצעיות ממוקמות מעל הקונכיות התחתונות, ולחלל ביניהן מתנקזים הסינוסים המקסילריים הפרונטאליים והאתמואידים הקדמיים. חלקם התחתון מכוון את האוויר הנכנס לכיוון הלוע האפי ובהמשך לקנה הנשימה. בחלקן העליון ישנם קולטני חוש ריח.
הקונכיות העליונות ממוקמות מעל הקונכיות האמצעיות, ולחלל ביניהן מתנקזים הסינוסים והאתמואידים האחוריים. הרירית שלהן מצופה בקולטני חוש הריח.
הסינוסים הם חללים מלאי אוויר בעצמות הפנים, אשר מקיפים את חלל האף. בבני האדם התפתחו סינוסים יחסית גדולים, מה שמאפשר לגולגולת להיות קלה יותר ולאפשר זקיפות קומה. הם משמשים כבולמי זעזועים בחבלות ראש ובכך מגנים על המוח, מאפשרים רזוננס (תהודה) לקולות שאנחנו מפיקים, ותורמים ללחלוח וחימום האוויר באף.
הסינוסים מחולקים ל- 4 אזורים על פי העצם המכילה אותם.
1.הסינוסים הפרונטאליים (המצחיים) ממוקמים בעצם המצח מעל העיניים, הם הסינוסים הקדמיים ביותר ומתנקזים לחלל שבין הקונכית האמצעית לקונכית התחתונה (מיאטוס אמצעי).
- הסינוסים המקסילריים הגדולים מבין הסינוסים ממוקמים בעצם הלסת העליונה, מעליהן ארובת העיניים, ובבסיסם עצם הלסת ושורשי השיניים, וגם הם מתנקזים למיאטוס האמצעי.
- הסינוסים האתמואידים- ממוקמים בין העיניים אחורית לגשר האף, יש בכל צד מספר תאי אוויר קטנים המרכיבים את הסינוסים
האתמואידים. גבולם הצידי הוא עצם ארובת העין והגבול הפנימי הוא הקונכיות האמצעיות והעליונות. הם מתחלקים לקדמיים ולאחוריים, האתמואידים הקדמיים מתנקזים למיאטוס האמצעי, והאתמואידים האחוריים מתנקזים למיאטוס העליון בין הקונכיות העליונה לאמצעית.
- הסינוסים הספנואידים- הינם הסינוסים האחוריים ביותר, ממוקמים מאחורי הסינוסים האתמואידים בתוך עצם הספנואיד בבסיס הגולגולת. בחלקם האחורי מתבלטים תעלות עצבי הראיה, תעלות עורקי התרדמה (העורקים המרכזיים למוח) ובלוטת יותרת המוח.
המבנה האנטומי הייחודי לאף והסינוסים מאפשר לבצע מספר תפקודים חשובים:
- נשימה: נשימה אפית היא טבעית והאופטימאלית לנשימה בריאה. הקונכיות עוזרות לסנן, להרטיב ולחמם את האוויר, לפני שהוא מגיע
לריאות.
- ריח: אפיתל הריח, הממוקם בחלק העליון של חלל האף, מכיל תאי עצב מיוחדים האחראים על חוש הריח.
- הגנה: ריר המופק על ידי רירית האף לוכד אבק, חיידקים וחלקיקים אחרים, ומונע מהם לחדור לדרכי הנשימה.
- מקלים על זקיפת הראש מאחר והם מאפשרים גולגולת קלה יותר.
- תורמים לתהודה של הקול בכך שהם פועלים כחדרי תהודה.
- משמשים כבולם זעזועים, ומגנים על המוח במקרים של פגיעות ראש.
