ניתוח אנדוסקופי לארובת העין ודרכי הדמעות — DCR ואורביטלי

ניתוח לארובת עין ודרכי דמעות

חלל האף והסינוסים גובל בארובת העין. במצבים פתולוגיים רבים של ארובת העין ודרכי הדמעות, הגישה אליהם נוחה יותר דרך האף בסיוע אנדוסקופ — ללא צלקת חיצונית באזור העין, עם ראייה טובה יותר של שדה הניתוח, המאפשרת טיפול מדויק וממוקד.

ניתוח לחסימה בדרכי הדמעות

מטופלים עם חסימה בדרכי הדמעות סובלים מדמעת מתמשכת ולעיתים מהפרשה מוגלתית בעין. הטיפול בהפרעת הניקוז מצריך בדרך כלל שיתוף פעולה בין מנתח סינוסים לבין רופא עיניים מומחה באוקולופלסטיקה.

לאחר הערכה משותפת ואישור כי הבעיה נובעת מחסימה, מבוצעת שטיפה של דרכי הדמעות — בדיקה המספקת מידע על מהות החסימה ומיקומה. במרבית המקרים של חסימה בצינור הדמעות, הטיפול יהיה ניתוחי.

במהלך הניתוח נחשף שק הדמעות מתוך האף, ומבוצעת פתיחה שלו לחלל האף. בדרך זו נוצר מעקף לצינור הדמעות החסום, המאפשר ניקוז תקין של הדמעות. מדובר בניתוח עם אחוזי הצלחה גבוהים והחלמה קלה יחסית.

דקומפרסיה של ארובת העין (בלט עין)

מצב של בלט עין שכיח בעיקר במטופלים הסובלים ממחלת Graves, הנמצאים במעקב רופא עיניים. אחד הפתרונות הניתוחיים הוא הרחבת ארובת העין, כך שתכולת הארובה תוכל להתפשט בחלל המוגדל והעין תיסוג לאחור.

לאחר הערכה מדוקדקת על ידי רופא עיניים מומחה באוקולופלסטיקה והחלטה על ביצוע דקומפרסיה, מתבצע הניתוח בשיתוף פעולה בין מנתח סינוסים לבין רופא עיניים מומחה בניתוחי ארובות. בגישה האנדוסקופית דרך האף נחשף קיר הארובה המשותף, מוסרים הקיר ומעטפת ארובת העין, ותכולת הארובה מתרחבת לתוך חלל הסינוסים שנפתח. בחלק מהמקרים מוסר גם שומן מהארובה להגדלת האפקט.

ההחלמה מניתוח זה קלה יחסית, ומלווה בדרך כלל ב:

  • כפל ראייה זמני
  • שטף דם סביב העין
  • תחושת חסימה בנחיר האף המנותח

גישות לכריתת גידולים מארובת העין

מאחר שהסינוסים וארובת העין חולקים גבול משותף, גידולים בארובה הממוקמים בסמיכות לדופן הגובלת עם הסינוסים ניתנים להסרה בגישה אנדוסקופית דרך האף. לאחר הערכה בהדמיות ובדיקה על ידי רופאי עיניים, נקבעת הגישה הניתוחית המתאימה.

במהלך הניתוח, בשיתוף צוות אוקולופלסטיקה, מבוצעים השלבים הבאים:

  • חשיפה של קיר הארובה הגובל עם הסינוסים
  • הסרת הקיר המשותף והמעטפת הארובתית
  • עבודה בין שרירי גלגל העין לצורך חשיפת הגידול והסרתו

ניתוח מסוג זה דורש שיתוף פעולה הדוק עם רופא עיניים, ציוד ייעודי וניסיון רב בכירורגיה אנדוסקופית של הארובה.