מוקצל הוא סיבוך של ניתוח בסינוסים ולעיתים קרובות מצריך ניתוח חוזר. מוקצל הוא תהליך שנובע מחסימה בניקוז של סינוס, ומאופיין בכך שהוא מכיל נוזל שמופרש מהרירית הכלואה, שיכול להתנפח ולהתרחב בזמן שקיימת הפרשה רבה של הרירית הכלואה. הביטוי התסמיני נובע מההתרחבות והתנפחות של הסינוס החורגת ממדיו הנורמאליים. במצב כזה הסינוס שהתנפח יכול לגרום לחסימה של הסינוסים השכנים, לגרום ללחץ על איברים שכנים כגון – העין, מעטפת המוח, שורשי השיניים ועצבי הראיה. כאשר המוקצל יתרחב לכיוון הפנים הוא יכול להתבטא כבליטה בפנים המלווה בפגיעה אסתטית. לעיתים יש התלקחות / זיהום של המוקצל ואז הוא הופך להיות רגיש למגע ומלווה בכאב. מוקצלים שכיחים יותר בסינוסים המצחיים והאתמואידלים ככל הנראה בגלל הניקוז שלהם. במצבים בהם המוקצל גורם לתסמינים, אין ברירה אלא לנתח, כאשר מטרת הניתוח תהיה פתיחה רחבה ככל האפשר של המוקצל, תוך הבטחת ניקוז רחב, ובמידת האפשר חיבורו של הניקוז הטבעי של הסינוס. למוקצל יש נטייה לחזור, ולכן פתיחה רחבה כולל איחוד עם הניקוז הטבעי, קריטית להצלחת הניתוח, ונדרש מעקב צמוד בחודשים הקרובים לאחר הניתוח.
לעיתים קרובות ניתוחים לטיפול במוקצל יהיו מורכבים, מאחר והמוקצל יכול להתפשט מעבר לגבולות הרגילים של הסינוסים, לאזורים אליהם הגישה מורכבת, כמו מעל ארובת העין בחלקים האחוריים והצידיים של הסינוס המצחי. במצבים אלו יש חשיבות להערכות הכוללת הדמיה מדויקת לעיתים גם MRI, על מנת שלא נפגע באיברים הסמוכים. אתגר נוסף הוא מניעת הישנות המוקצל. לצורך כך בסוף הניתוח יש חשיבות לנקיטת צעדים, שימנעו הצטלקות והצרות פתח הניקוז של המוקצל.
