ניתוח ליישור המחיצה הינו אחד מהניתוחים השכיחים ביותר לטיפול בחסימה אפית. למעשה סטיית מחיצה הינה תופעה מאוד שכיחה באוכלוסיה, ולרוב אינה גורמת לתופעה נשימתית משמעותית. כלומר עצם קיומה של סטיית מחיצה אינו מהוה אינדיקציה לניתוח. מטופלים שסובלים מתסמינים משמעותיים של חסימת נתיב האוויר האפי, כגון; קושי בשינה, קושי באכילה וקושי בפעילות גופנית, עם פגיעה משמעותית באיכות החיים, יופנו לרוב לניתוח. במהלך הניתוח ממקמים את המחיצה מחדש במרכז חלל האף, ומקטינים את קונכיות האף, כדי שייווצר חלל גדול יותר לנשימה בין הקונכיות למחיצה. ניתוח של המחיצה מבוצע דרך חתך פנימי בקדמת מחיצת האף, על מנת לנייד את סחוס המחיצה. בשלב הראשון צריך לשחרר את המחיצה מהרירית שעוטפת אותה, מהחיבורים של סחוס המחיצה ועצם המחיצה, כך שיהיה אפשר לניידה. בשלב שני מסירים עודפי סחוס שסוטים הצידה, וחלקי עצם סוטים שלא ניתן ליישרם. בסוף הניתוח מקבעים את המחיצה בתפרים, על מנת שהמחיצה תחלים במיקום החדש. בניתוח ליישור המחיצה, יש לתת דגש מיוחד לחלק הקדמי של המחיצה, מאחר והוא המשמעותי יותר בוויסות הנשימה האפית, אזור זה מכונה השסתום האפי. באזור זה המחיצה היא סחוסית, והניתוח ליישורה מורכב יותר וקשה יותר לביצוע. (ראה מאמר יישור המחיצה הקדמית).
