סינוסיטיס כרונית ללא פוליפים מוגדרת כמצב דלקתי באף ובסינוסים המתמשך מעל 3 חודשים באף והסינוסים, ומשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של האדם. המנגנון הדלקתי בסינוסיטיס כרונית ללא פוליפים, דומה לתגובה הדלקתית שנוצרה מזיהום חיידקי. בשונה מסינוסיטיס כרוני עם פוליפים (דלקת מסוג 2). צורה זו של סינוסיטיס גורמת לשינויים ברירית האף, כגון עיבוי ובצקת ללא יצירה של פוליפים.
הסינוסים, חללים מלאי אוויר בגולגולת, מקלים על זרימת האוויר ומווסתים את הטמפרטורה והלחות של האוויר הנשאף. כאשר דלקת כרונית של הסינוסים מתרחשת, היא משבשת את התפקוד של רירית האף והסינוסים. ישנם מספר מצבי תחלואה שעשויים לתרום לסינוסיטיס כרונית ללא פוליפים, כגון: אלרגיות, זיהומים, חשיפה לנשאפים מגרי רירית, הפרעה אנטומית, תפקוד לקוי של מערכת החיסון ומחלות הפוגעות בתפקוד הרירית.
תסמינים של סינוסיטיס כרונית ללא פוליפים יכולים להיות מגוונים, כולל גודש באף, הפרשה אפית או הפרשה אחורית, כאבי פנים או לחץ, כאבי ראש, חוש ריח וטעם מופחת, עייפות ואפילו מצוקה פסיכולוגית עקב אי נוחות ממושכת. האופי המתמשך של תסמינים אלו עלול להשפיע על הפעילויות היומיומיות, איכות השינה והרווחה הרגשית. לעיתים הסינוסיטיס הכרונית היא רק חלק מתחלואה של כלל רירית מערכת הנשימה, ולכן בנוסף לתסמיני הסינוסיטיס יהיו גם תסמינים נשימתיים כגון שיעול, דלקת בסמפונות ודלקות ריאה חוזרות.
האבחון כולל הערכה מקיפה על ידי רופא אא“ג כולל היסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה גופנית, ולעתים קרובות בדיקות הדמיה כמו סריקות CT, כדי להעריך את מידת הדלקת, והאם קיימות הפרעות מבניות בתוך הסינוסים.
אסטרטגיות הטיפול כוללות טיפולים מכוונים להקלת הסימפטומים, טיפולים להפחתת הדלקת ומניעת ההישנות. בתחילה, נהוג לטפל באופן שמרני כדי להימנע מניתוח, כגון טיפול בשטיפות אף עם מי מלח, כדי לשטוף ולנקות את מעברי האף, על מנת להפחית את הגודש ולהסיר חומרים מגרים. תרסיסי סטרואידים מקומיים מפחיתים דלקת ברירית האף והסינוסים, טיפול אנטיביוטי במקרה של זיהום חיידקי. עם זאת, סינוסיטיס כרוני לרוב אינו חיידקי, ולכן לא תמיד יש צורך באנטיביוטיקה. שינויים באורחות חיים כוללים: שתייה מרובה הגורמת ללחות הרירית למניעת הפרשה צמיגה, הימנעות מחומרים מגרים כגון- עישון, כימיקלים חזקים וחומרים מגרים אחרים, שימוש במכשיר אדים כדי להוסיף לחות באוויר למניעת יובש ברירית האף והסינוסים.
עבור מטופלים עם תסמינים מתמשכים או חמורים, ניתן לשקול התערבויות אגרסיביות יותר. אלה עשויים לכלול ניתוח סינוס אנדוסקופי לתיקון בעיות מבניות או לשיפור הניקוז בסינוסים. מטרת הטיפול הכירורגי לספק הקלה ארוכת טווח, על ידי טיפול בגורמי התחלואה ושיפור הניקוז לאוורור הסינוסים. לעיתים קרובות מדובר בדלקת עקשנית, הדורשת טיפול גם לאחר הניתוח עד להתאוששות מלאה של האף והסינוסים.
במקרים רבים תידרש שלילת גורמים מעודדים יצירת דלקת. בשל כך בברור יש צורך לבצע בדיקות דם מקיפות, הכוללות הערכה של מדדי דלקת, בדיקות לשלילת הפרעה חיסונית, ובדיקות לשלילה של מחלות ראומטיות העלולות לגרום לסינוסיטיס כרונית. סינוסיטיס כרונית ללא פוליפים, עלולה להיות מחלה מאתגרת וקשה לריפוי. לעיתים קרובות יהיה צורך לשלב מספר אסטרטגיות טיפוליות הכוללות: ניתוח, תחזוקה של האף בשטיפות, טיפולים תרופתיים ארוכי טווח אנטיביוטיים ואנטי דלקתיים. לעיתים לא ניתן להגיע להחלמה מלאה, והמטופל יצטרך טיפול מונע תחזוקתי קבוע. במקרים מאתגרים אלו יהיה חשוב לבצע הערכה כללית מקיפה, של כל הגורמים המעודדים דלקת בסינוסים. במקרים אלו טיפול רב תחומי המשלב אימונולוג, רימטולוג, ורופאי ריאות, עשוי להיות נדרש לאיזון מיטבי של המחלה.
