דלקת חוזרת בסינוסים היא מצב המאופיין באירועים חוזרים ומרובים של סינוסיטיס חריפה, כאשר בין האירועים הסינוסים בריאים. זאת בשונה מסינוסיטיס כרונית המאופיינת במצב דלקתי מתמשך (כרוני) בסינוסים.
הסינוסים ממלאים מספר תפקידים חשובים, כולל לחות וסינון האוויר שאנו נושמים, שיפור התהודה הקולית והפחתת משקל הגולגולת. ניקוז הסינוסים מתאפשר תודות לפעולה אקטיבית רצופה של מבנים זעירים דמויי ריסים הנקראים cilia, המצפים את קרום המעטפת של תאי הרירית באף ובסינוסים (ולמעשה בכל מערכת הנשימה). הריסים פועמים כל הזמן בצורה מתואמת, מזיזים ריר וחלקיקים כלואים לעבר פתח הסינוס, משם הפרשה יוצאת לחלל האף ובצורה דומה מכוונת ההפרשה אחורה לגרון ולבית הבליעה. פגיעה או הפרעה בתהליך הניקוז של הסינוסים גורמת לתחלואה ודלקת של הסינוסים.
מספר גורמים יכולים לפגוע בניקוז הסינוסים, ובכך לגרום לדלקות חוזרות:
סיבות אנטומיות (הפרעות מבניות): וריאציות מבניות מולדות, חבלה או ניתוח הגורמים לסטייה של המחיצה או כל שונות הגורמת להיצרות באזור פתחי הסינוסים, עלולה לפגוע בניקוז תקין של הסינוסים. לכן במצבי תגר כגון בהתקררות או אלרגיה, במטופלים אלו עם הפרעה אנטומית תהיה נטייה מוגברת להתפתחות סינוסיטיס.
גודש באף: במצבים של גודש אפי עקב אלרגיות, זיהומים או פוליפים מעברי האף נחסמים, בשל כך הניקוז מהסינוסים נפגע, אין פינוי של ריר מהסינוסים, מה שמוביל להצטברות של לחץ והפרשות מזוהמות הגורמות לדלקת בסינוס.
זיהומים: זיהומים נגיפיים או חיידקיים עלולים לגרום לדלקת של הריריות בסינוסים, לחסום את דרכי הניקוז ולהוביל לסינוסיטיס חריפה.
גורמים סביבתיים: חשיפה לחומרים מגרים כגון, עשן סיגריות, אוויר יבש חשיפה תעסוקתית, קמח, שבבי עץ וכו', עלולה לגרות את רירית הסינוס ולשבש את הניקוז התקין.
תפקוד לקוי של מערכת החיסון: אנשים עם מערכת חיסון לקויה נוטים יותר לפתח זיהומים חוזרים בסינוסים. הפגיעה במערכת החיסון גורמת לקושי בהתמודדות עם חיידקים, וירוסים ופטריות החודרים לסינוסים והיווצרות סינוסיטיס.
הטיפול בסינוסיטיס חוזרת כולל שילוב של מספר אסטרטגיות שמטרתן הפחתת דלקת, שיפור ניקוז הסינוסים ומניעת זיהומים עתידיים.
שטיפות אף: שימוש בתמיסת מלח כדי לשטוף את מעברי האף יכול לעזור לנקות ריר וחומרים מגרים, ולסייע לניקוז טוב יותר של הסינוסים.
תרופות מפיגות גודש: במרשם או ללא מרשם מסייעות בהפחתת גודש באף, שיפור ניקוז הסינוסים ותורמות להטבה בתסמינים. עם זאת יש להימנע מנטילתם לתקופה שמעל ארבעה ימים (ראה מאמר התמכרות לטיפות אף).
תרסיס סטרואידלי באף: להפחתת הדלקת במעברי האף ובסינוסים, לשיפור זרימת האוויר והניקוז.
אנטיביוטיקה: במקרים בהם מחולל הזיהום חיידקי.
טיפול באלרגיה: זיהוי והימנעות מאלרגנים המעוררים דלקת אלרגית באף ובסינוסים, ביחד עם טיפול תרופתי, יכולים לסייע במניעת אפיזודות חוזרות של הסינוסים.
ניתוח: במקרים בהם הפרעות מבניות תורמות לדלקת חוזרת בסינוסים, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות כירורגית כדי לתקן את הבעיה ולשפר את ניקוז הסינוסים. בניתוח כזה אנו שמים דגש על פתיחה טובה ורחבה של הניקוז בעיקר בסינוסים הקדמיים (מקסילרי, אטמואיד ופרונטלי). לצורך כך בניתוח נטפל בכל המבנים החוסמים או מצרים את הכניסה לסינוסים (כגון מחיצה עקומה וקונכיות בועתיות), ובמידת הצורך נרחיב את פתחי הניקוז של הסינוסים. מאחר שמדובר ברירית תקינה בדרך כלל, הרחבת פתחי הניקוז צריכה להיות מדויקת ומשמרת כדי להימנע מפגיעה מיותרת ברירית.
לסיכום: טיפול בגורמים השונים הפוגעים בתפקוד הרירית ויוצרים ניקוז לקוי של הסינוסים, חשוב למניעת הישנות דלקת חוזרת בסינוסים ותורם לשיפור משמעותי בסימפטומים.
