סרקומות של הסינוסים מייצגות קבוצה מורכבת ונדירה של גידולים שמקורם ברקמות הרכות או בעצמות של חללי האף והסינוסים. גידולים אלו, למרות שהם נדירים, מציבים אתגרים משמעותיים מבחינת אבחון, טיפול ופרוגנוזה, בשל מיקומם, השונות הגנטית והפוטנציאל להתנהגות אגרסיבית.
סרקומות באופן כללי ובסינוסים בפרט, מחולקות לתת-סוגים ההיסטולוגיים בהתאם לרקמת המקור ממנה צמחו. לדוגמא רבדומיוסרקומה ממקור שריר, אוסטאוסרקומה ממקור עצם. כל תת-סוג משתנה בהתנהגותו הביולוגית, בהסתמנות ובתגובה לטיפול.
חלוקה נוספת בעלת משמעות קלינית על פי קצב החלוקה של תאי הגידול: גדולים עם קצב חלוקה מהיר (high grade), לעומת גידולים בעלי קצב חלוקה איטי יחסית (low grade).
האבחנה מבוצעת בביופסיה ( כריתת חלק קטן לצורך איבחון פתולוגי). הערכה וקביעת דרגת התפשטות כוללת בדיקה קלינית יסודית ובדיקות הדמיה (כגון סריקות CT, MRI או PET). ניהול הטיפול דורש לרוב מומחיות של צוותים רב-תחומיים הכוללים אונקולוגים, רדיולוגים, פתולוגים ומנתחים.
הטיפול בסרקומות בסינוסים הוא בדרך כלל אינדיבידואלי ולעתים קרובות כרוך בשילוב של ניתוח, טיפול בקרינה ולעיתים כימותרפיה. המטרה בניתוח היא הסרה מלאה של הגידול תוך שמירה על מבנים ותפקוד קריטיים. גידולים עם קצב חלוקה מהיר (high grade), יצריכו גם טיפולים משלימים כמו הקרנות וכימותרפיה, לעיתים בסדר הפוך כלומר כימותרפיה וקרינה טרם הניתוח, כדי להפחית את הסיכון להישנות מקומית ולהתמודדות עם מחלה גרורתית.
הפרוגנוזה של סרקומות של הסינוסים משתנה מאוד בהתבסס על גורמים כמו גודל הגידול, תת-סוג היסטולוגי (פתולוגיה), דרגת התפשטות, והצלחת התערבות כירורגית. בדרך כלל לגידולים עם קצב חלוקה מהיר (high grade), יש פרוגנוזה גרועה בשל אופיים האגרסיבי ופוטנציאל להישנות מקומית ולגרורות מרוחקות. לעומת זאת סרקומות עם קצב חלוקה איטי (low grade) הפרוגנוזה טובה יותר, ותלווה ביכולת להשיג שליטה מקומית.
