התמכרות לטיפות אף הינה בעיה יחסית שכיחה, מאחר וטיפות אף נרכשות ללא מרשם רופא, והן מאוד יעילות בהשגת הטבה בחסימה אפית ובשל כך נפוצות בשימוש. הקלות בהשגת ההטבה התסמינית לעיתים קרובות גורמת ליתר שימוש בתרסיסים אלו, מה שיכול להוליך לאורך זמן לתגובה הפוכה. החומר הפעיל בטיפות האף, גורם לכיווץ משמעותי של כלי הדם ולהפחתת הפרשה, כך שהרירית מתכווצת באופן משמעותי והאף נפתח במהירות. אם משתמשים בטיפות אלו באופן קבוע, הקולטנים שקולטים את התרופה ברירית האף "מתרגלים", ונדרש כל פעם מינון יותר גבוה, מה שגורם לכך שבהפוגות בין השימוש בתרסיס, הרירית מתנפחת באופן חריג, הרבה יותר מאשר אם הייתה מתנפחת באופן נורמאלי. כך שלמעשה נוצרת חסימה אפית קשה, ויש צורך להשתמש באופן תכוף יותר וקבוע בתרופה. הטיפול יתחיל לרוב בניסיונות גמילה, כאשר המטרה היא להפחית את הטיפול, עד כדי הפסקת השימוש בתרסיסים אלו, על מנת שהרירית תתאושש ותחזור למצבה הנורמאלי. להרבה מהמטופלים קשה להיגמל מהתרופה, בשל התחושה המציקה של מחנק, ולכן הם נזקקים לסיוע בפעולה כירורגית. לרוב פעולה מוגבלת לצמצום הקונכיות התחתונות בגלי רדיו תספק.
