דלקת בדרכי הנשימה העליונות (URTI)

מתי חשוב לפנות לרופא אף אוזן גרון

דלקת בדרכי הנשימה העליונות (URTI) היא אחת הסיבות השכיחות שבגללן פונים לרופא. המונח דלקת בדרכי הנשימה העליונות מתאר מנעד רחב של מצבים: החל מהתקררות נגיפית קלה ועד לדלקות כרוניות מורכבות באף ובסינוסים, המשפיעות משמעותית על איכות החיים. בכתבה זו נעשה הבחנה בין אירוע אקוטי, מחלה חוזרת ודלקת כרונית, שכן היא הבסיס לבחירת הבירור והטיפול [1].

הדלקת השכיחה ביותר: הצטננות

הצטננות היא זיהום נגיפי נפוץ. לפי ה-CDC, מבוגרים בארצות הברית חווים בממוצע שתיים עד שלוש הצטננויות בשנה, וילדים חווים לרוב יותר. הנתון מתייחס להצטננות, ולא לכל סוגי הדלקות הכרוניות או הזיהומים בדרכי הנשימה [1]. בישראל, לפי אחת מקופות החולים הגדולות בארץ, מבוגרים מצטננים בממוצע פעמיים עד ארבע פעמים בשנה, וילדים עד שמונה פעמים בשנה.

מרבית ההצטננויות חולפות מעצמן, והטיפול נועד להקל על התסמינים. עם זאת, אם התסמינים אינם משתפרים, חלה החמרה לאחר שיפור או שקיים קושי בנשימה, יש צורך בהערכה רפואית. באנשים עם סיכון גבוה יותר למחלה קשה, חשוב לפנות מוקדם כשעולה חשד לשפעת או לקורונה, מאחר שייתכן שניתן יהיה להתאים טיפול אנטי-ויראלי [2].

אנטומיה של דרכי הנשימה העליונות

כדי להבין את הדלקת ואת התסמינים, כדאי להכיר את המבנים המעורבים:

  • האף והריריות – האף משמש מעבר מרכזי לאוויר. הוא מצופה ברירית עשירה בכלי דם, בתאים המפרישים ריר, ובריסים זעירים המסייעים לפינוי חלקיקים והפרשות [3].
  • הסינוסים – חללי אוויר בעצמות הפנים סביב האף, המצופים ברירית. סינוסים מחוברים לחלל האף באמצעות פתחים קטנים, שדרכם מתנקזות ההפרשות מהסינוסים אל האף. נפיחות של הרירית עלולה לחסום את הניקוז ולהוביל לסינוסיטיס [3].
  • הלוע – מעבר שרירי מאחורי חלל האף והפה, שדרכו עוברים אוויר לכיוון דרכי הנשימה, ומזון לכיוון הוושט [4].
  • השקדים והאדנואיד (השקד השלישי) – רקמות המשתייכות למערכת החיסון. השקדים נמצאים בצדי הגרון, והאדנואיד נמצא גבוה יותר, מאחורי האף. הגדלה שלהם יכולה להפריע לנשימה ולשינה [5].
  • בית הקול – מכיל את מיתרי הקול ונמצא מעל קנה הנשימה. נפיחות במיתרי הקול בזמן זיהום יכולה לגרום לצרידות [6].

בחלוקה האנטומית המקובלת, קנה הנשימה שייך לדרכי הנשימה התחתונות, לצד הסמפונות והסימפוניות. הוא מוזכר כאן כדי להבהיר את הרצף האנטומי, אך עיקר הכתבה הוא האף, הסינוסים, הלוע ובית הקול [7].

סיווג הדלקת: אקוטית, חוזרת וכרונית

דלקת חריפה (עכשווית)

זהו המצב הקלאסי והשכיח שכולם חווים, מה שמכונה התקררות. לרוב מדובר במחלה נגיפית, ויראלית, והטיפול בה נעשה בדרך כלל על ידי רופא המשפחה. גם שפעת וקורונה הן מחלות נגיפיות שעלולות לגרום למחלה קשה יותר בדרכי הנשימה.

במקרים אלו ייתכן סיבוך חיידקי בסינוסים. כאשר יש בעיית ניקוז או בעיה במערכת החיסון, חיידק יכול להתיישב בסינוס ולגרום לדלקת בסינוס (סינוסיטיס). עם זאת, לא כל סינוסיטיס היא בהכרח מחלה חיידקית. היא יכולה להיות חלק מהמחלה הנגיפית, ומרבית המקרים החריפים אינם מצריכים אנטיביוטיקה [8].

סיבוכים נוספים של התקררות, פחות נפוצים, הם ברונכיטיס ודלקת ריאות – מחלות המערבות את דרכי הנשימה התחתונות. הופעתן אינה מעידה בהכרח שמדובר בדלקת חיידקית: בברונכיטיס לא מסובכת אין המלצה לאנטיביוטיקה באופן שגרתי, ושיעול משמעותי מצריך הערכה אם יש חשד לדלקת ריאות [9].

דלקת חוזרת

ישנם מטופלים שבכל פעם שהם חווים התקררות, האירוע הופך אצלם ל"סאגה" ממושכת. לאנשים אלה יש פרה-דיספוזיציה, נטייה מוקדמת, שיכולה לנבוע מכמה גורמים:

  • גורמים אנטומיים – מבנה שמקשה על הניקוז, כגון מחיצה עקומה או קונכיות מוגדלות החוסמות את המעבר.
  • תפקוד לקוי של הריריות, המלווה באלרגיה או באסתמה.
  • פגיעה במערכת החיסון.
  • חשיפה לגורמי סיכון סביבתיים או תעסוקתיים.

בקבוצה זו ההתערבות היא בהתאם לחומרה ולמשך הזמן. המטרה היא לנסות לייצר תנאים קלים יותר, להפחית בצקות ולסייע לפינוי ההפרשות. במקרים מסוימים הפתרון הוא ניתוחי. המטרה היא לא שהמטופל לא יתקרר לעולם, אלא שהתסמינים יהיו קלים יותר ושלא ייווצרו סיבוכים. לפי הצורך, מתקנים חסימות אנטומיות ופותחים את הסינוסים כדי להקל על הפינוי, כך שההתקררות תהפוך מסיוט לאירוע נסבל.

דלקת כרונית

דלקת כרונית היא מחלה שנמשכת לאורך זמן ואינה מחלימה לגמרי. בדומה לאסתמה, היא יכולה ללוות את המטופל עם תקופות של החמרה והטבה. באף ובסינוסים מדובר בפעילות דלקתית מתמשכת ברירית, שלא בהכרח נובעת מזיהום חיידקי או נגיפי חריף.
הרירית כוללת את ציפוי האף והסינוסים, האפיתל, ואת התאים שמתחתיו, ובהם תאי מערכת החיסון. פעילות דלקתית קבועה מייצרת עיבוי רירית, בצקת, חסימה של הסינוסים וגודש באף, ולעיתים פגיעה בחוש הריח והרבה נזלת, בפרט נזלת אחורית.
מבחינה אבחנתית, סינוסיטיס כרונית מאובחנת על ידי הופעת תסמינים מתאימים שנמשכים לפחות 12 שבועות, לצד עדות לדלקת בבדיקה, באנדוסקופיה או בבדיקת הדמיה. משך התסמינים לבדו אינו מספיק לאבחנה [10].

זיהוי סוג הדלקת הכרונית

דלקת כרונית מסוג 2

רוב החולים הכרוניים סובלים מדלקת מסוג 2. דלקת מסוג 2 היא מעין מנגנון המוכר לנו גם מאסתמה וממחלות אלרגיות. סוגים מסוימים של תאי מערכת החיסון פעילים יותר, הרירית נעשית בצקתית ובחלק מהמקרים מתפתחים פוליפים באף. חשוב להבין את הקשר בין המחלות ולזהות את סוג הדלקת לפני בחירת הטיפול.

בגלל שמדובר באירוע כרוני, הטיפול הופך לקבוע במטרה למנוע התלקחויות:

  • תרופות – משתמשים בין היתר בסטרואידים מקומיים לאף, בתרסיס או בשטיפות לפי הנחיה.
  • ניתוח – כאשר הטיפול התרופתי אינו מספיק, ניתן לשקול ניתוח שמסיר גורמים מפריעים ומרחיב את חללי הסינוסים. למעשה מרחיבים מבנה דמוי כוורת לחללים גדולים יותר, המאפשרים אוורור וגישה טובה יותר של התרופות.
  • טיפול ביולוגי – בחלק ממקרי הסינוסיטיס הכרונית עם פוליפים אפשר לשקול גם טיפול ביולוגי לצד סטרואידים מקומיים, תוך התאמה למצב המטופל ושקילת התועלת והחלופות. אין מדובר בטיפול שמתאים לכל דלקת כרונית באף [11]. הטיפול הביולוגי הוא בעצם שימוש בנוגדנים ממוקדים נגד חלבונים קריטיים המפעילים את הדלקת. האפשרות הזו מתאימה למצבים בהם המחלה משמעותית והטיפולים האחרים אינם מספקים שליטה.

דלקות כרוניות שאינן סוג 2

ישנם גם מצבי דלקת נוספים, שקשה יותר לטפל בהם ושמחייבים בירור נוסף: מחלות ראומטיות כמו וסקוליטיס – דלקת בכלי הדם שיכולה להתבטא גם באיברים אחרים; מחלות גנטיות כמו סיסטיק פיברוזיס; זיהומים כרוניים חיידקיים או פטרייתיים; וחסר חיסוני. הטיפול במקרים אלה יכול להיות מורכב ולכלול, לפי האבחנה, אנטיביוטיקה ממושכת, שטיפות אף או ניתוחים. בשנים האחרונות הסנפת סמים הפכה לגורם משמעותי לדלקת כרונית ולנזק לרקמות האף והסינוסים, ומדובר בתופעה שצברה תאוצה. הסנפת קוקאין וסמים אחרים יכולה לצמצם את אספקת הדם לרקמות ולגרום לנזק קבוע באף, ולעיתים אף לתגובה דלקתית בכלי הדם. שימוש ממושך או במינון גבוה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, ללא אפשרות טיפולית טובה [13].

תסמינים

בדלקת חריפה מופיעים גודש ונזלת, עיטוש, כאב גרון, שיעול וכאב ראש. לעיתים מופיע חום, שבמבוגרים ובילדים גדולים הוא לרוב נמוך [1]. בדלקת חריפה שכיחה מעורבות של מיתרי הקול ותיבת הקול (הלרינקס), ואז התסמין הבולט הוא צרידות, לעיתים עם שיעול וצורך לכחכח [16].

  • כאשר מעורבים הסינוסים, יכולים להופיע לחץ או כאב סביב הלחיים, העיניים והמצח, הפרשה אחורית לגרון וירידה בחוש הריח [15].
  • שימו לב: צבע ההפרשה אינו מאפשר לקבוע לבדו אם מדובר בזיהום חיידקי: גם במהלך הצטננות נגיפית הנזלת יכולה להפוך לצהובה או ירוקה, בלי שיהיה צורך באנטיביוטיקה [18].

כדאי לדעת על ילדים

באופן כללי ילדים עשויים להתלונן פחות, מאחר שהם סובלים מגיל צעיר ואינם מכירים מציאות אחרת. אצל ילדים הסינוסים עדיין מתפתחים, ומחלות של האדנואיד יכולות לגרום לתסמינים הדומים לסינוסיטיס. לכן במקרים של תלונות חוזרות או כרוניות נבדוק גם את האדנואיד (השקד השלישי). הבעיה יכולה להתבטא גם בנחירות ובקושי לנשום בלילה. בבירור נבדקים לפי הצורך גם אלרגיה, מבנה אנטומי ותפקוד מערכת החיסון [17].

סביב גיל 14 הבירור כבר נעשה דומה יותר לבירור במבוגרים.

כדאי לדעת על מבוגרים עם דלקת כרונית

אצל מבוגרים עם דלקת כרונית מסוג 2, התלונות הנפוצות הן אף סתום, הפרשות, פגיעה בחוש הריח ולחץ בסינוסים, עם פחות כאבים חדים. במצבים אחרים תופיע נזלת מוגלתית, גודש, חסימה, כאבים בפנים והפרשה אחורית.

תהליך האבחון והבדיקות

האבחון מתחיל בסיפור הקליני, האנמנזה: התסמינים, משכם ועוצמתם, ומה קורה בין האירועים. חשוב להבדיל בין מחלה חולפת, התלקחויות חוזרות ותלונות קבועות, ולפי זה ניתן לכוון את המשך הבירור.

בדיקות דם ומדדי דלקת

  • בדיקת דם CRP – מדד כללי לדלקת בגוף. הרמה יכולה לעלות במקרים של זיהומים חיידקיים ונגיפיים וגם במחלות דלקתיות אחרות, ולכן הבדיקה הזו לבדה אינה מזהה את הסיבה או קובעת צורך באנטיביוטיקה [19].
  • ספירת דם מבדלת – מודדת סוגים שונים של תאי דם לבנים. אאוזינופילים מעורבים בין היתר באלרגיה ובדלקת כרונית מסוג 2, אך ריבוי בסוג תא מסוים אינו אבחנה בפני עצמו. מפענחים את התוצאה יחד עם התסמינים, ההיסטוריה הרפואית ובדיקות נוספות [20].
  • בדיקות נוספות לפי הצורך – כאשר עולה חשד לחסר חיסוני, למחלה ראומטית או לגורם סיסטמי אחר, ייעשה בירור מכוון ורחב יותר לפי החשד.
  • תרבית – לקיחת דגימה מההפרשה לזיהוי החיידקים המזהמים. נעשית במקרים של דלקת חריפה שלא השתפרה תחת טיפול, ובמקרים של דלקת כרונית שאינה מסוג 2.

אנדוסקופיה והדמיית הסינוסים

בבירור מחלה כרונית מתבצעת בדיקה אנדוסקופית של חלל האף, באמצעות סיב אופטי. הממצאים בבדיקה או ב-CT מסייעים לאשר שיש דלקת בסינוסים ולתכנן את הטיפול [10].

הדמיה אינה נדרשת בכל הצטננות. CT היא בדיקת ההדמיה המועדפת בשל הדגמה טובה יותר של חללי האוויר והעצמות באף ובסינוסים. הבדיקה משמשת בין היתר לתכנון ניתוח, כשיש חשד לסיבוך, לבירור גוש או למחלה שמתפתחת בצורה חריגה. הבחירה בין CT ל-MRI תלויה בשאלה הרפואית [21]. בילדים, MRI לעיתים מהווה תחליף ל-CT רק כדי להימנע מקרינה.

מתי לפנות לרופא אף אוזן גרון

מומלץ לפנות לרופא משפחה לבדיקה ראשונית במקרים הבאים [18]:

  • תסמינים נמשכים יותר מעשרה ימים ללא שיפור.
  • חום מעל ארבעה ימים.
  • החמרה לאחר שיפור.
  • התייבשות.
  • החמרה של מחלת רקע.

מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון במקרים הבאים:

  • התסמינים נמשכים מעל שלושה חודשים.
  • יש כאבים באזור הפנים או הסינוסים מעל חודש.
  • ההתקררויות חוזרות בתדירות גבוהה, ממושכות ובעוצמה חזקה.

במקרים כרוניים או מורכבים מומלץ לפנות לרינולוג, רופא אף אוזן גרון העוסק במחלות אף וסינוסים.

עקרונות הטיפול ומגבלות השימוש

בדלקת חריפה (אקוטית)

טיפול להקלה על התסמינים

מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים ולסייע לפינוי ההפרשות. משככי כאבים, מורידי חום, תכשירים נגד גודש ושטיפות אף במי מלח יכולים להקל על התסמינים. חשוב להקפיד על מנוחה ועל מספיק שתייה.

אנטיביוטיקה

ברוב ההתקררויות אין צורך באנטיביוטיקה, גם כשיש כאבים או מעורבות של הסינוסים. השטיפות וזמן ההחלמה הטבעי בדרך כלל מספיקים לריפוי. גם במקרים לא מסובכים של סינוסיטיס חיידקית אפשר לעיתים להסתפק במעקב מסודר.

עם זאת, במבוגרים עולה חשד לסינוסיטיס חיידקית בעיקר כשאין שיפור מעל עשרה ימים, כשיש החמרה לאחר שיפור, או במחלה קשה עם חום גבוה והפרשה מוגלתית או כאב פנים במשך כמה ימים. במצבים אלה ייתכן טיפול באנטיביוטיקה. האבחנה יכולה להיות קלינית ואינה מחייבת תמיד תרבית [9].

דלקת כרונית - טיפול קבוע

במחלה כרונית יש צורך בטיפול קבוע בעזרת תרופות להפחתת בצקת ודלקת ברירית, ובשמירה על איזון של אלרגיה או אסתמה נלוות. התאמת הטיפול והמינון נעשית לפי כל מקרה.

ניתוח

ניתוח פתיחת סינוסים יכול להיות פתרון מצוין ואף לשנות את איכות החיים של מי שאינו מגיב לטיפול שמרני. עם זאת, זהו פתרון קצה שכדאי לשקול רק לאחר שמוצה הטיפול התרופתי.

ההחלטה על ניתוח מבוססת על סוג המחלה, חומרתה, הפגיעה בחיי היומיום, הטיפולים שנוסו וממצאי הבדיקות. לכן אין מסלול ניתוחי אחיד לכל מטופל עם אף סתום או סינוסיטיס [10].

טיפול ביולוגי לדלקת כרונית מסוג 2 (פוליפים)

טיפול ביולוגי הוא שם כולל לטיפול מדויק של נוגדנים המכוונים נגד חלבונים קריטיים שמפעילים את הדלקת. הטיפול ניתן בזריקות ולרוב בטוח עם מעט תופעות לוואי. הזריקה ניתנת בשלב ראשון אחת לשבועיים או אחת לחודש, בהתאם לסוג התרופה. בהמשך תדירות הזריקות יכולה לרדת ככל שמצב המטופל משתפר.

אוכלוסיות הדורשות תשומת לב מיוחדת

מבוגרים בגיל מתקדם, אנשים עם דיכוי חיסוני או מחלות רקע משמעותיות צריכים לפנות מוקדם אם מופיעים תסמינים המתאימים לשפעת או לקורונה, גם כשהמחלה נראית קלה. טיפול אנטי-נגיפי, כשהוא מתאים, יעיל במיוחד כשהוא מתחיל מוקדם [2].

עשן סיגריות וחשיפה לעישון של אחרים יכולים לגרות את האף ולהעלות את הסיכון לסינוסיטיס. הימנעות מעשן וממזהמים באוויר היא חלק מהפחתת החשיפה לגורמים מגרים [15].

סימני אזהרה ופנייה דחופה

במקרים של כאב חריג או עז, נפיחות לא רגילה באזור הפנים או העיניים, וחום גבוה, יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי. מידת הדחיפות נקבעת לפי מכלול התסמינים:

  • נפיחות או אודם סביב העיניים, ראייה כפולה או שינוי בראייה, בלבול, נוקשות בצוואר או חום גבוה בהקשר של סינוסיטיס מחייבים הערכה דחופה [15].
  • בתינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים, חום של 38 מעלות ומעלה מחייב פנייה רפואית דחופה. בילד שקשה להעיר, ששפתיו מכחילות או שמתקשה לנשום נדרשת עזרה מיידית [24].
  • אובדן חוש הריח לבדו אינו מעיד בהכרח על מצב חירום. הוא יכול להופיע בעקבות זיהום, אלרגיה או פוליפים. אם אינו משתפר בתוך כמה שבועות יש לפנות לבדיקה. כאשר מתלווים אליו סימני האזהרה שתוארו, אין להמתין [25].
דלקת כרוניתדלקת חוזרתדלקת אקוטית (חריפה)מדד / מאפיין
מחלה קבועה ברירית האף והסינוסים שאינה מחלימה לגמרי (תגובה דלקתית מתמשכת).התקררויות חוזרות שהופכות לסאגה ממושכת בכל אירוע.אירוע עכשווי ושכיח. לרוב זיהום ויראלי שחולף מעצמו.הגדרה ואופי המחלה
לרוב דלקת מסוג 2 (אטופית/אסתמה/פוליפים). לעיתים נדירות: מחלות ראומטיות, ציסטיק פיברוזיס או זיהום כרוני.גורמים אנטומיים (מחיצה/קונכייה חוסמת), אלרגיה, אסתמה, פגיעה חיסונית או חשיפה תעסוקתית.וירוסים נפוצים (שפעת, קורונה, רינו-וירוס). לעיתים סיבוך חיידקי משני.מנגנונים וגורמים
מתמשכת וקבועה (מעל 3 חודשים / לא מחלימה לגמרי, מלווה את המטופל באופן קבוע עם התלקחויות).14 ימים ומעלה בכל אירוע. לאורך השנה יופיעו אירועים חוזרים ונשנים.מספר ימים בודדים (חולף מעצמו תוך ימים מעטים עד שבוע-עשרה ימים).משך המחלה
עוצמה משתנה הכרוכה בעיבוי רירית, בצקות קבועות, אף סתום, נזלת אחורית, פגיעה/אובדן חוש הריח, לחץ בפנים ופוליפים.עוצמה קשה ומתישה בכל אירוע. תסמינים: אף סתום, כאבים במצח/פנים, נזלת מוגלתית, קושי בנשימה ובשינה, הפסד ימי עבודה.קלה עד בינונית ברוב המקרים. תסמינים: נזלת (צלולה עד סמיכה), גודש, כאב גרון, שיעול, חום וכאבי ראש.עוצמה ותסמינים
תרסיסים/שטיפות סטרואידים מקומיים; אנטיביוטיקה ממושכת; ניתוח להרחבת חללי הסינוסים; טיפול ביולוגי (בדלקת סוג 2 קשה).תכשירים למניעת בצקות ופינוי הפרשות, שטיפות אף, וטיפול ניתוחי (FESS) לתיקון אנטומי במקרים מתאימים.טיפול תומך: משככי כאבים, שטיפות אף במי מלח, מורידי חום. החלמה עצמית. אנטיביוטיקה רק אם יש סיבוך חיידקי.גישה טיפולית
חסימה מלאה, פוליפים, אובדן קבוע של חוש הריח, הרס ריריות, או מעורבות סיסטמית.סינוסיטיס ממושכת וקשה בכל התקררות, פגיעה תפקודית קשה והצטברות סבל.סינוסיטיס חיידקית משנית, ובמקרים קשים התקדמות לברונכיטיס או דלקת ריאות.סיבוכים ואזהרות

 

מיתוסים ותובנות מהקליניקה

אי אפשר לטפל בסינוסיטיס כרונית כי היא תמיד חוזרת

לא נכון. העובדה שהדלקת היא כרונית אינה אומרת שהתסמינים חייבים להיות כרוניים ובלתי פוסקים. כיום ניתן להגיע לשליטה טובה בתסמינים ולשיפור באיכות החיים. אנחנו לא יכולים להבטיח שהמחלה לא תחזור, אבל המטרה היא לצמצם את תדירות ההתלקחויות ואת עוצמתן.

בכל כאב בסינוסים חייבים אנטיביוטיקה

לא נכון. גם כאשר יש מעורבות של הסינוסים בזמן התקררות, ברוב המקרים המחלה עוברת בלי אנטיביוטיקה. שטיפות אף והזמן שעוזר לגוף להחלים הם חלק חשוב מהטיפול. ההחלטה על אנטיביוטיקה נשענת על האבחנה, ולא על עצם הופעת הכאב.

המסר האישי וההתפתחויות בטיפול הכרוני

היכולת להגיע לשליטה בתסמינים של מחלה כרונית השתפרה מאוד לעומת העבר. ההבנה של מנגנוני הדלקת, השיפור בניתוחים והרחבת האפשרויות התרופתיות והביולוגיות מאפשרים להתאים טיפול טוב יותר. המטרה היא לעזור למטופלים לחיות חיים מלאים, בלי להשלים מראש עם חסימה קבועה באף או עם פגיעה בחוש הריח.

אירועים קליניים מהמרפאה

מהתקררויות שהופכות לסאגה להקלה לאחר ניתוח

היה לי מטופל כבן 45 שסבל במשך ארבע עד חמש שנים מאירועים חוזרים של דלקות והתקררויות. כל התקררות הפכה לאירוע חריף עם אף סתום, כאבים במצח, קושי בשינה ובנשימה בלילה והפסד של ימי עבודה. הוא ניסה טיפול אצל אלרגולוג, תרסיסים ושטיפות, אך הבעיה לא נפתרה.

לאחר הבירור שעבר המטופל, הגענו למסקנה שכדאי לבצע ניתוח FESS לפתיחת הסינוסים הקדמיים והקטנת הקונכיות. מאז הניתוח המטופל עדיין מתקרר לפעמים, אבל ההתקררויות אינן מגיעות לאותה עוצמה – הן חולפות מהר יותר, והוא כמעט אינו מפסיד ימי עבודה.

חזרה של חוש הריח בעקבות טיפול ביולוגי

הגיעה אליי מטופלת כבת 75 עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים, שעיקר הסבל שלה היה אובדן חוש הריח. הדבר פגע בהנאה שלה מהחיים ומבישולים. היא קיבלה בעבר סטרואידים ואפילו עברה בעבר כמה ניתוחים. כשהגיעה אליי, היא כבר לא רצתה לעבור ניתוח נוסף, והחלטנו לנסות טיפול ביולוגי בזריקה פעם בשבועיים. לאט לאט היא התחילה ליהנות מחזרה של חוש הריח, ולמעשה כבר כחמש שנים שיש שיפור משמעותי ושביעות רצון רבה שלה מהטיפול. גם תדירות הזריקות ירדה. הפעם האחרונה שהגיעה לטיפול הייתה לפני חצי שנה.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשכת דלקת אקוטית בדרכי הנשימה העליונות

אין משך מדויק אחד לכל המטופלים: בצינון חלק מהתסמינים יכולים להימשך מספר ימים וצריכה להיות מגמת שיפור ככל שהזמן חולף [18]. בשפעת לא מסובכת, התסמינים חולפים אצל רוב החולים בתוך שלושה עד שבעה ימים, אך שיעול וחולשה עלולים להימשך יותר משבועיים [26]. סינוסיטיס חריפה יכולה להימשך יותר מהצטננות רגילה, ובדרך כלל חולפת בתוך ארבעה שבועות [27].

האם צריך אנטיביוטיקה

ברוב ההתקררויות לא, וזה אחד המסרים המרכזיים שכדאי לקחת. ההחלטה משתנה כשמאבחנים זיהום חיידקי שמצריך טיפול, אך טיפול באנטיביוטיקה אינו נובע מעצם קיומן של נזלת או תחושת לחץ בסינוסים.

איך מבדילים בין הצטננות, שפעת ואלרגיה

הצטננות היא בדרך כלל קלה יותר, ושפעת היא מחלה שעלולה להתבטא בחום, כאבי שרירים ותשישות. יש חפיפה בין התסמינים, ולעיתים נדרשת בדיקה כדי להבדיל בין הצטננות לשפעת [28].

מתי דלקת בדרכי הנשימה העליונות נחשבת מסוכנת

כאשר יש כאבים חריגים, נפיחות בפנים או סביב העיניים, חום גבוה בסינוסיטיס וקשיי נשימה. במצבים אלה יש לפנות להערכה בהתאם לסימני האזהרה המפורטים לעיל.

האם דלקת בדרכי הנשימה העליונות מדבקת

זיהום נשימתי נגיפי יכול לעבור מאדם לאדם, אך משך ההדבקה תלוי בנגיף, במהלך המחלה ובמצב מערכת החיסון. אין מספר ימים אחד שמאפשר לקבוע בוודאות שכל אדם כבר אינו מדבק [30].

בשפעת אפשר להדביק כבר ביום שלפני הופעת התסמינים ועד כחמישה עד שבעה ימים לאחר תחילת המחלה. ילדים צעירים ומדוכאי חיסון עלולים להיות מדבקים זמן ממושך יותר. ההדבקה נוטה להיות גבוהה במיוחד בשלושת הימים הראשונים [31].

איך מצמצמים הדבקה ומתי חוזרים לשגרה

בזמן מחלה נשימתית מומלץ להישאר בבית עד שבמשך לפחות 24 שעות יש שיפור כללי ואין חום ללא שימוש בתרופות להורדת חום. בחמשת הימים שאחרי החזרה לפעילות חשוב לאוורר חדרים, לשמור על היגיינה, ולעטות מסכה ליד אנשים בסיכון. שיפור בהרגשה לא תמיד מבטיח שההדבקה הסתיימה [30].

לסיכום, בהתקררות קלה אפשר בדרך כלל להסתפק בטיפול תומך ולעקוב אחר ההחלמה. כשהתסמינים ממושכים, חוזרים בעוצמה גבוהה או פוגעים בשינה, בנשימה ובחוש הריח, כדאי לברר מה עומד מאחוריהם. המטרה היא למצוא את הטיפול התרופתי המתאים ביותר, ובמקרים המתאימים גם טיפול ניתוחי או טיפול ביולוגי, כדי להגיע לשליטה טובה יותר בתסמינים ובאיכות החיים.

מקורות

[1] Centers for Disease Control and Prevention. About Common Cold. https://www.cdc.gov/common-cold/about/index.html | https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/commoncold/ [2] Centers for Disease Control and Prevention. Manage Common Cold. https://www.cdc.gov/common-cold/treatment/index.html [3] MSD Manual Consumer Version. Nose and Sinuses. https://www.msdmanuals.com/home/ear-nose-and-throat-disorders/biology-of-the-ears-nose-and-throat/nose-and-sinuses [4] MSD Manual Consumer Version. Throat. https://www.msdmanuals.com/home/ear-nose-and-throat-disorders/biology-of-the-ears-nose-and-throat/throat [5] American Academy of Otolaryngology-Head and Neck Surgery Foundation. Tonsils and Adenoids. ENT Health. https://www.enthealth.org/conditions/tonsils-and-adenoids/ [6] National Institute on Deafness and Other Communication Disorders. Hoarseness. https://www.nidcd.nih.gov/health/hoarseness [7] MSD Manual Professional Edition. Overview of Respiratory Arrest. https://www.msdmanuals.com/professional/critical-care-medicine/respiratory-arrest/overview-of-respiratory-arrest [8] American Academy of Otolaryngology-Head and Neck Surgery Foundation. Sinusitis. ENT Health. https://www.enthealth.org/conditions/sinusitis/ [9] Centers for Disease Control and Prevention. Outpatient Clinical Care for Adults. https://www.cdc.gov/antibiotic-use/hcp/clinical-care/adult-outpatient.html [10] American Academy of Otolaryngology-Head and Neck Surgery Foundation. Surgical Management of Chronic Rhinosinusitis – FAQs. ENT Health. https://www.enthealth.org/be_ent_smart/surgical-management-of-chronic-rhinosinusitis-faqs/ [11] Rank MA, et al. The Joint Task Force on Practice Parameters GRADE Guidelines for the Medical Management of Chronic Rhinosinusitis with Nasal Polyposis. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 2023;151(2):386-398. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36370881/ [13] Royal Free London NHS Foundation Trust. Sinus and Nasal Disease after Cocaine Use. https://www.royalfree.nhs.uk/patients-and-visitors/patient-information-leaflets/sinus-and-nasal-disease-after-cocaine-use [15] Mayo Clinic. Acute Sinusitis: Symptoms and Causes. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/acute-sinusitis/symptoms-causes/syc-20351671 [16] National Health Service. Laryngitis. https://www.nhs.uk/conditions/laryngitis/ [17] American Academy of Otolaryngology-Head and Neck Surgery Foundation. Pediatric Sinusitis. ENT Health. https://www.enthealth.org/conditions/pediatric-sinusitis/ [18] Centers for Disease Control and Prevention. Preventing and Managing Common Cold. https://www.cdc.gov/common-cold/media/pdfs/2024/04/CommonCold_fact_sheet_508.pdf [19] National Library of Medicine. C-Reactive Protein (CRP) Test. MedlinePlus. https://medlineplus.gov/lab-tests/c-reactive-protein-crp-test/ [20] National Library of Medicine. Blood Differential. MedlinePlus. https://medlineplus.gov/lab-tests/blood-differential/ [21] American College of Radiology and Radiological Society of North America. Sinonasal Disease. RadiologyInfo.org. https://www.radiologyinfo.org/en/info/acs-sinonasal-disease [24] National Health Service. High Temperature (Fever) in Children. https://www.nhs.uk/symptoms/fever-in-children/ [25] National Health Service. Lost or Changed Sense of Smell. https://www.nhs.uk/symptoms/lost-or-changed-sense-smell/ [26] Centers for Disease Control and Prevention. Clinical Signs and Symptoms of Influenza. https://www.cdc.gov/flu/hcp/clinical-signs/ [27] National Health Service. Sinusitis (Sinus Infection). https://www.nhs.uk/conditions/sinusitis-sinus-infection/ [28] Centers for Disease Control and Prevention. Cold Versus Flu. https://www.cdc.gov/flu/about/coldflu.html [30] Centers for Disease Control and Prevention. Preventing Spread of Respiratory Viruses When You’re Sick. https://www.cdc.gov/respiratory-viruses/prevention/precautions-when-sick.html [31] Centers for Disease Control and Prevention. How Flu Spreads. https://www.cdc.gov/flu/spread/index.html